המפתח למראהו המושלם של שף הוא ביגוד מקצועי שנבחר כהלכה, היוצר את תדמיתו ותומך במעמדו של המקום. מדי שף צריכים להיות בעלי יתרונות רבים. הם צריכים להיראות מושלמים כדי לא לעורר ספקות לגבי הניקיון או הסטריליות של המקום. בנוסף, בגדים לשפים צריכים להיות נוחים ונוחים. שף צריך לעבוד בתנאי טמפרטורה ולחות גבוהים, ולכן תנאי חשוב לייצור מדי שף הוא גזרה רחבה, כמו גם חומרים טבעיים ובטוחים.
סגנונות
הגרסה הקלאסית של מדי שף היא סט של מכנסיים, ז'קט או טוניקה. עדיפות ניתנת למודלים חופשיים שאינם מפריעים לתנועות המהירות והמדויקות של אמן הקולינריה, ומאפשרים לו לנוע ולעבוד בקלות. הז'קט יכול להיות בעל שרוולים ארוכים או קצרים. כיסים רחבים עם טלאים ממוקמים מתחת למותניים על ז'קט שף או סינר ארוך, מה שמשלים בצורה מושלמת את המראה הכללי ומגן על סט הבגדים העיקרי מפני לכלוך.
בעת יצירת דגמי בגדי שפים, יש לקחת בחשבון את הנקודות הבאות:
- הז'קט או הסינר צריכים להיות ארוכים, להגיע בערך עד הברך;
- אם לשרוולים יש עיצוב רחב, אז יש לאבטח את סרט הזרוע באמצעות ולקרו או כפתור;
- בבגדי שף אסור שיהיו כפתורים; עדיפות ניתנת לסגרים או ללולאות נסתרות;
- בחלק העליון של הסט יש צווארון גבוה או צווארון עמידה, ניתן להשתמש בצעיפים מיוחדים לצוואר;
- לבן הוא קלאסיקה ללא דופי, אך ניתן להשתמש בצבעים אחרים או להוסיף פרטים בהירים לסט הבסיסי, למשל, סינר בורדו או בנדנה שחורה;
- כדי להפוך את התמונה לבהירה יותר ולשמור על סגנון המוסד, בגדי השפים מעוטרים בסמלים של מסעדה מסוימת, במיוחד אם השף יוצא לחדר האוכל, משרת באופן אישי כמה לקוחות, או שלמוסד יש מטבח פתוח.
טבחים מקצועיים נועלים נעליים בסגנון מיוחד. עליהן להיות בעלות בסיס אורתופדי, שלא יחליקו, יהיו יציבות ויעודדו חילופי אוויר חופשיים. יש נעל מיוחדת הנקראת קבקבים. זוהי נעל מקצועית לעובדי מטבח. בנעליים כאלה, כפות הרגליים מתעייפות פחות, לא מתנפחות לאחר משמרת ארוכה במטבח.
איכות החומר
יש לכבס מדי שף מדי יום, ולכן מוטלות דרישות מיוחדות לחומר הייצור. אסור שהמדים יאבדו את מראהם מכביסה תכופה. חומרים סינתטיים עמידים מאוד בפני השפעות חיצוניות, אך בעלי אלקטרוסטטיות מוגברת והיגרוסקופיות נמוכה. לבדי כותנה יש תכונות חילוף חום מצוינות, הם נעימים לגוף, נוחים ללבישה, אך מתקמטים במהירות ומאבדים את מראהם מכביסה תכופה.
האפשרות הטובה ביותר תהיה להשתמש בחומרים מודרניים מעורבים המשלבים את התכונות הטובות ביותר של בדים טבעיים וסינתטיים. חומרים כאלה עמידים בפני גורמים חיצוניים מזיקים, הודות לספגה מיוחדת המגנה מפני מים ושמן. ניתן להשתמש בפופלין או טוויל כחומרים לתפירת מדי שף.
ביגוד ההיגייניות של הטבח כולל סט שלם: כובע, מעיל, מכנסיים, מגבת, סינר. כל הפריטים חייבים להיות עשויים מחומרים בטוחים המאפשרים עבודה עם מוצרי מזון. בנוסף, על החומר להיות בעל תכונות מגן, המגנות על הטבח מחשיפה לחום, לחות עודפת ואדים.
נקודה חשובה היא נעלי קבקבים איכותיות, שהן המפתח להגנה מפני עומסים מוגברים. מראה אטרקטיבי, היגיינת מוצרים ובסיס אורתופדי איכותי העשוי מחומר מונע החלקה הם חשובים.
כיסוי ראש
כיסוי ראש הוא מרכיב חובה בסט לבוש של שף מקצועי. זהו החלק המגוון ביותר בחליפת שף קלאסית מבחינת סגנון וביצוע. זה יכול להיות כובע לבן-שלג מסורתי, כובע מסודר, בנדנה מסוגננת, כומתה מקורית או סתם מגן. הכל תלוי בתדמית המוסד, בתנאי העבודה ובסוג הפעילות של עובד הקולינריה.
כיסוי הראש מגן על השף מפני מכת חום וגם מבטיח בטיחות במהלך תהליך הבישול. לכובעת הלבנה הגבוהה יש אפשרויות עיצוב רבות, אך תמיד מוסיפה משמעות לתדמית השף, תוך הדגשת הניקיון והדאגה למושלמות של המנות המוכנות.
צבעים
המדים הלבנים-שלגיים לשפים הם אופציה מסורתית שקשה להתחרות בה. לבן מסמל ניקיון וסדר. בגדים כאלה נועדו להשרות ביטחון ביישום ללא דופי של סטנדרטים סניטריים. בנוסף, כל מבטא או סמל בהיר יבלוט בצורה מושלמת על רקע לבן, תוך הדגשת המעמד התאגידי של המוסד.
צבעי פסטל עדינים יכולים להיות אלטרנטיבה טובה לצבע הלבן המסורתי, הם יכולים להיות בהרמוניה עם ערכת הצבעים הכללית של המוסד, למשוך עם סגנון יוצא דופן ומקוריות של ערכת הצבעים.
שילוב פופולרי הוא לבן ובורדו. סט לבן-שלג עם סינר בצבע בורדו כהה, מכנסיים לבנים וכובע עם ז'קט בצבע בורדו, מגבת לבנה-שלג על שרוול כהה. סטים כאלה נראים מסוגננים, נהנים ממשחק הניגודים, מה שהופך את דמות השף למשמעותית.
וִידֵאוֹ
תַצלוּם
